אנרגיה בתרגילי יוגה - (tr)

 

הפעלת האנרגיה דרך תרגילי היוגה:

התנוחות המתורגלות בהטה יוגה הם תרגילים גופניים, פיזיים, אז למה בכל זאת מייחסים לתרגילי היוגה, הצי גונג והטאי צי כ"מפעילי אנרגיה" או כ"תרגול רוחני"? מה הופך אותם לכאלה? בשיחה עם תלמידים אני שומעת הרבה את המילים "את לא מבינה (כאילו שאני לא מתרגלת יוגה קצת יותר שנים מהם) י ש בזה משהו אחר, מרגישים אחרת". אז מה בעצם מרגישים, הרי כל תנועה, מחשבה, עשייה זה אנרגיה, מה שונה?

יש שלושה נושאים הקשורים אחד לשני הגורמים לתחושת ההתעלות דרך תרגילי היוגה:

1. רצף התרגילים, או סדר התרגילים.
2. הפעלת לחץ על אזורים מסוימים בעת תרגול היוגה.
3. הכוונת האנרגיה בתוך התרגילים.

דבר ראשון כל תרגיל עובד על צ'אקרה עיקרית ועל עוד צ'אקרות משניות, בעת התרגול מופעלות הצ'אקרות, כמו לחיצה על כפתורים של מכונה, דבר הגורם לתחושות שונות בגוף. לדוגמא, תנוחות עמידה עובדות על הצ'אקרה התחתונה (באזור התחתון של אברי המין). הצאקרה התחתונה משפיעה על תחושת היציבות, התקערקעות, תחושה של שליטה על המצב. לכן בעת תרגול התנוחות יש תחושה חזקה של חוזק פנימי. הצאקרה השנייה נמצאת באזור התבור. לדוגמא תנוחת ראש אל הברכיים בעמידה או בישיבה משפיעה על הישרדות, תנועה, מעבר ממצב למצב, הקמת משפחה - ילדים וכו'. דבר שני סדר הפעלת הצ'אקרות בעת תרגול היוגה משפיע על הצב ההכרה שלנו. בשיעור היוגה בעת תרגול התנוחות עוברים בסדר מסוים בין הצאקרות, בצורה מכוונת וכך גורמים להפעלה של מצבי תודעה שונים, ותחושות אנרגטיות שונות. התלמיד חווה רגשות שונים ותחושות שונות למרות שהתרגול פיזי לחלוטין. החלק הכי קשה בתרגול היוגה הוא הכוונת האנרגיה בתוך התרגילים. התעמלות מכוונת החוצה, התרגול של היוגה מכוון פנימה. פה המורה מכוון את התלמיד אבל התלמיד צריך לבצע ולכוון. למשל תנוחת העגור - עמידה על רגל אחת, הרגל השנייה בכיפוף באוויר, הידיים בזוית מסוימת לצדדים. בתרגיל זה יש עמידה דבר שנותן יציבות, הנפה של הידיים הנותנת את הקלות ותחושת המעוף, וביחד נוצר שקט עצום המשלב עוצמה, יצבות ושקט פנימי. לסיכום, האטה יוגה היא תרגול פיזי לחלוטין כמו כל התעמלות אחרת, אך ההבדל הוא השילוב בין הגוף לנפש ומה שבניהם.